כבר שנתיים אנחנו חיים בסוג של חוסר וודאות, קושי לעשות תוכניות – למדנו לחיות עם מדיניות ביטולים, וריאנטים, אנטיגנים בדיקות וריחוק חברתי.
לא היינו בחופש אמיתי מאז סוכות (61 ימים -אני ספרתי!) אבל בסוכות לא היינו פנויים לנוח ולהנות מהחופש כי הייתה מעלינו עננה של תסכול, הרגשנו שאנחנו בחופש כבר תקופה, רצינו וחיפשנו שיגרה.
אבל צריך להיזהר עם הבקשות שלנו –קיבלנו 61 ימים של שגרה, 61 ימים מלאים בלחץ, עצבים והבנה שלא למדנו כלום בשנתיים האחרונות. ופתאום כל מה שביקשנו היה קצת חופש. אמיתי!
אז חנוכה הגיע- וחלף, לחופשה הבא נספור 89 ימים (כן ספרתי ), ואני כבר מרגישה את הייאוש והקושי. אבל איך נעבור את התקופה הקרובה?
אני מציעה לפתוח יומנים לתכנן משהו, שיהיה משהו לצפות ולהתעסק בו.
- טיול אפשר עם לילה אחד.
- יום הולדת למישהו? לתכנן משהו כיפי, גדול ולא צפוי. 
- לתכנן את חופשת פסח, אפילו אם זה בגבולות מדינה.
- לקבוע עם חברים, משפחה, לעוד שבוע שבועיים.
- לקבוע ארוחת ערב, או בוקר (או שניהם) עם אדם שלא נפגשנו הרבה זמן, (מנהג אישי של חברותיי ושלי , במפגש אנחנו כבר קובעות את המפגש הבא שלנו). 

אני ממליצה לכולנו לשבת עם הרשימה שלכם ולהוסיף:

- יעד מקצועי
- יעד משפחתי
- יעד אישי 

שימו לב שאנשים בעלי מטרה הם אלו שמתקדמים, כובשים פסגות, ומלאים במוטיבציה. 
אנשים בעלי מטרה הם כאלו שיודעים לאן הם רוצים להגיע ומבינים שיש להם דרך לעבור, לא נרתעים מהקושי ומוצאים פתרונות לקשיים בדרך.
אנשים בעלי מטרה קמים כל בוקר עם שאיפות, תכנונים ורצונות. לא מוותרים לעצמם ולא לסביבה.