בינואר 1991 בישראל פרצה מלחמת המפרץ.
תקופה לא פשוטה שהתבקשנו ללכת עם מסיכות אב"כ לכל מקום, והייתה לנו חופשה מבית הספר.
בעיתון פורסמה מפה של מדינת ישראל, שבה אזורים ממוספרים שנדע איזה אזור אנחנו ומתי עלינו להיכנס למקלט.

אני השתמשתי במפה ליצירה.
עטפתי מחברת שכתבתי בה שירים, ציירתי ועיבדתי את החוויה.
היום אני מבינה שיצרתי את היומן הוויזואלי הראשון שלי.
בכיתה ה' יצרתי יומן ויזואלי, מבלי לדעת שזו טכניקה טיפולית.
גזרתי תמונות מעיתון, איירתי וציירתי, חיברתי סיפור דמיוני, ואפילו כתבתי חמשיר.
לא תיארתי לעצמי שבעתיד אהיה מטפלת באומנות ושאני אנחה ילדים ובני נוער לייצר לעצמם יומן כזה.

בתואר ניתנה לי ההזדמנות לבנות מסלול אישי סביב נושא שמעניין אותי. המנחה שעבדתי איתה המליצה לי על יומן אומנות, וסמסטר שלם יצרתי ביומן. העמקתי את ההבנה שלי עם התהליך וגיליתי טכניקות שאפשר לייצר במחברת.

עברו 16 שנים מסיום התואר שלי, ואחרי שנים של הימנעות, ומחסום אומנותי אני מוצאת את עצמי מציירת ללא הפסקה.

בתוך מחברת.

המלחמה והמצב הנוכחי גרם לי להתחיל יומן ויזואלי, באופן הכי אינטואיטיבי הכי טיפולי והכי מרפא, אבל הפעם עם המון הבנה מה אני עושה, ולמה.

אשמח לעזור לכם לייצר איים של שקט ולעזור לכל אחת ואחד להתניע את התהליך של היומן

הסבר קצר על היומן:
היומן היינו מחברת אישית, שבה נתעד תהליך אישי.
ניתן להגדיר נושא, או לא. (למשל משפחה, טבע, או סביב אירוע כמו חתונה, גיוס וכו)
המטרה: ליצור.
לתת לתהליך היצירה להיות חלק מהחיים שלנו, לאפשר לנו להסתכל על העולם סביבנו בצורה אחרת, רגועה ועמוקה יותר.
אני רואה ביומן כמדיטציה אישית שמאפשר לי הסתכלות חדשה על מקומות, אנשים, וחוויות.

נתחיל במשימה פשוטה:
לכו לחנות יצירה ( למשל: מקס סטוק) ורכשו לעצמכם מגוון של חומרי אומנות שמסקרנים אתכם .
הגדירו זמן ביום שאתם יכולים להתמסר, גם אם זה לזמן קצר. ובואו נתחיל....

1. שילחו לי הודעה אם תרצו רשימה של ציוד התחלתי מומלץ.
2. שילחו הודעה אם תרצו להצטרף לקבוצה שקטה שבה אשלח משימות, הוראות ורעיונות(לא מחייב, וכל אחד בקצב שלו, בבית שלו)

מטרת הקבוצה- להתניע את היצירתיות.
* אין צורך בידע קודם באומנות.