כחלק מהעבודה שלי במערכת החינוך אני מחויבת לסכם את השנה בדוחות מקצועיים. בכל סוף שנה ׳נכפה׳ עליי לחשוב על התהליכים הטיפוליים, איפה התחלנו, מה עשינו ולאן הגענו- וכמה טוב שכך!
במקביל יש לי מנהג, בכל יום הולדת, שחל ביוני, אני מנתחת את השנה שחלפה ואני מנסה להבין מה למדתי השנה. מה רציתי להספיק, ומה היעד לשנה הקרובה? השנה שבוע לפני יום ההולדת שלי נפטר אדם שהיה קרוב אליי אי שם בגיל ההתבגרות.
אומנם לא דיברנו ב20 שנים האחרונות ומצאתי את עצמי מפליגה אחורה בזיכרונות,
השנה ביום ההולדת שלי הייתי עסוקה ב28 שנים האחרונות- כל מה שהספקתי, כל מה שעברתי וכל המקומות בהם הייתי.
בשונה מפוסטים אחרים שלי, אני מבקשת ממכם לעשות משהו
אני רוצה לאתגר אתכם ולבקש:
קחו רגע ותחשבו על מכתב שהייתם רוצים לכתוב- והנה רעיון:
אם הייתם צריכים לכתוב מכתב למתבגר/ת שהייתם, מה הייתם כותבים?
(האם המתבגר שהייתם היה מקבל את המכתב בקבלה או התנגדות?)
תשאלו את עצמכם, האם אתם אוהבים את המבוגר שהפכתם להיות?
(מה הייתם עושים אחרת? האם הייתם משנים משהו בחיים שלכם?)
האם הייתם נותנים למתבגר/ת שלכם לקרוא את המכתב?
(כמה אנחנו פתוחים עם הילדים שלנו? כמה אנחנו מספרים להם עליינו?)
השנה כחלק מהתהליך שלי מצאתי את המכתבים, היומנים, תמונות ומזכרות שאספתי מגיל 12. קראתי ונתתי מקום לכל חפץ ותזכורת על מי שהייתי פעם, לפנטזיות שהיו לי, ולאנשים שכבר לא בחיי מסיבות אלו או אחרות.
המלצה חמה שלי אליכם:
בסוף אוגוסט החופש הגדול יגמר והילדים יחזר ללימודים. דקה לפני שספטמבר מגיע תכתבו לילדים שלכם מכתב, מכתב שתרצו שיקרא בסוף השנה. אתם מוזמנים להפוך את זה למשימה משפחתית ולשבת עם הילדים, לאפשר להם להוסיף לעצמם מטרות ותכנונים, פנטזיות ומשאלות. תחשבו ביחד על איך אפשר להשיג את המטרות? ומה עליכם לשנות בשנה הקרובה לקדם את המטרות של כולכם.
קיראו את המכתב הזה בסוף השנה...
(סמנו לכם ביומן את התאריך בו אתם יושבים ופותחים את המכתבים)
אספו את המכתבים האלו ושימרו עליהם! תקראו אותם במרוכז אחרי כמה שנים ..
איזה חוויה נפלאה!